מלזיה משיקה דינר זהב בתור אמצעי תשלום

טריגו, 22 באוגוסט 2010, שביל הזהב

 

מדינת קלנטן (Kelantan) בצפון-מזרחה של מלזיה עשתה את מה שהעולם המערבי לא ראה במשך כמעט 100 שנה. מעכשיו אזרחיה יכולים להשתמש במטבעות דינר זהב ודרהם (Dirham) כסף בתור כסף רגיל. (לתמונות המטבעות; כתבה קודמת בנושא דינר זהב פורסמה ב- 'שביל הזהב' ב- 21.05.10)

 

המדינה הנפיקה מטבעות בשווי של 630 אלף דולר לשימוש ב- 1,000 מקומות שונים בבירת קלנטן קוטה בהרו (Kota Bharu), שכוללים לרוב חנויות ומסעדות. המטבעות נכנסו למחזור ב- 12 באוגוסט וניתן לרכוש אותם במקומות רבים בקלנטן. דינר מונפק בחמישה גדלים ½, 1, 2, 5, 8 ודרהם – 1, 2, 5, 10, 20. מחירם נכון לעכשיו הוא 180 דולר לדינר ו- 4 דולר לדרהם.

ממשלת קלנטן מתכננת לאפשר לשכירים לקבל חלק ממשכורתם במטבעות אלה וגם צדקה אסלאמית אפשר לשלם במטבעות.

 

כל מי קשור לתחום הזהב יגיד – מהלך חשוב שמדגיש פעם נוספת את המעמד המשתנה של זהב בעולם ומראה שרעיון של חזרה לבסיס הזהב הוא לא רעיון מופרך. באופן כללי, אפשר לראות את זה בצורה כזאת, אבל לפני שנסיק מסקנות מרחיקות לכת באו נבדוק לעומק מה עומד מאחורי המהלך של ממשלת קלנטן.

 

ללא ספק למטבעות זהב וכסף במחזור ישנו פן כלכלי חשוב. ערכם של דינר ודרהם יכול להשתנות לפי מחירי זהב וכסף בשוק, אך בכירי ממשל אומרים שזאת בכל זאת חלופה עדיפה על פני מטבע של מלזיה, רינגיט הלא יציב.

החלופה הטבעית של רינגיט שקיימת עכשיו היא דולר ארה"ב, אבל החלופה הזאת היא אילוץ כלכלי ונמצאת בסתירה אידיאולוגית ודתית עם התפיסות המקובלות בחברה וממשל.

ובכן, שלטונות אומרים שדינר ודרהם יספקו חלופה נוספת לאזרחי קלנטן והם בעצמם יוכלו לבחור באיזה מטבע להשתמש – רינגיט, דולר או דינר ודרהם.

 

בנוסף לפן כלכלי למהלך זה ישנו גוון דתי ופוליטי.

קלנטן נשלטת ע"י מפלגת האסלאם הכלל-מלזית, קבוצת אופוזיציה שמרנית שמקדמת מדיניות דתית. המפלגה שולטת בקלנטן משנת 1990. חלק ממדיניותה במשך השנים האלה היה איסור הימורים, מועדוני לילה והופעות רוק, ודרישה שעובדות מדינה ילבשו צעיף ראש בעבודתם.

מה הקשר בין מפלגה אסלאמית אדוקה לבין דינר ודרהם?

במשך כל ההיסטוריה של אסלאם דינר ודרהם היו מטבעות רשמיים של חברות אסלאמיות שונות, עד בעצם פירוקה של האימפריה העותמנית. בהשקת המטבעות האלה שלטונות קלנטן רואים מאורע היסטורי והחייאת המסורת של חברות אסלאם אלה. כלומר, מהלך זה הוא לא רק מהלך כלכלי – יש לו משקל דתי רב.

 

שני המטבעות נחשבים ל- 'כסף שריעה' ומוזכרים בקוראן ובחדית'. קוראן אף מעודד שימוש במטבע בעל ערך בפני עצמו על פני כסף נייר.

השקת המטבעות התקבלה בברכה ע"י ועד מועמלה (Muamalah Council), שמקדם חזרה בדרכי שלום לחברה וכלכלה אסלאמיים. הנה ציטוט מהצהרתו של הועד: "ללא דינר ודרהם אין זכאה (צדקה מוסלמית) וללא זכאה אין אסלאם."

 

בנוסף לפן הדתי קיים כאן גם פן פוליטי. לפי הצהרתו של הועד: "שחרור מוסלמים בפלסטין, אפגניסטן, קשמיר, פטני, מינדנאו, סולו מתחיל עכשיו, מקלנטן!"

אני מניח שמדובר כאן בהתייחסות לשלטון האימפריאליזם המערבי, ששולט דרך ממון במדינות המתפתחות. בניתוק מכסף נייר הם רואים ניתוק ממערכת הפיננסית הקיימת וכך גם משלטון המערב.

 

ובכן, שלושת ההיבטים האלה: הכלכלי, הדתי והפוליטי מעורבבים יחד: "הנפקת דינר ודרהם היא היסטוריה בהתהוותה שמסמלת התחלה של עליית האסלאם וירידת הקפיטליזם, כי השניים לא יכולים להתקיים יחד," הצהיר הועד.

 

קלנטן עשתה צעד אחד לעבר מערכת של בסיס זהב וכסף. אירופה וארה"ב רחוקים מכך מרחק שנות אור.

כפי שאפשר לראות, בסיס הזהב של מערב ובסיס הזהב של אסלם הם דברים שונים. 

בשביל מערב זוהי בעקר שאלה תועלתנית – מה כדאי יותר מבחינה כלכלית. זהו דיון רציונאלי בעיקרו. מנקודת ראות זו השקת המטבעות יכולה להצביע על עליית מעמדו של זהב בעולם.

חזרה למטבעות זהב וכסף אצל מוסלמים היא עניין טעון רגשית ואידיאולוגית ובעלת פן דתי ופוליטי חזקים. מנקודת ראותם, השקת המטבעות מצביעה לא רק עליית מעמדו של זהב בעולם. מבחינתם היא מסמלת בעיקר עלייתו של אסלאם ותחילת המאבק נגד שלטון המערב.