זהב שורד משברים. מעובדה זאת נובעת מסקנה פשוטה – מי שרוצה להגן על הכסף בתקופות משבר צריך לקנות זהב. קביעה זו עם כל הפשטות שלה לא קלה לביצוע כלל. כדי שקביעה זו תניב תוצאות ממשיות משקיע צריך לענות על שתי שאלות: מתי יתחיל המשבר ואם הוא התחיל עד כמה חמור הוא יהיה.

אם משקיע מפספס תחילתו של משבר (וזה מה שקורה לרוב) וכסף של משקיע נפגע ייתכן שכבר מאוחר לרכוש זהב.

באותה מידה, כשמשבר מתחיל משקיע יכול לחשוב שהמשבר יהיה קל, יעבור במהרה ולכן גם אין צורך לרכוש זהב. אם המשקיע טעה והמשבר מחריף, הוא ממשיך להפסיד את כספו. רכישת זהב בשיא המשבר, כשרוב העליות מאחוריו, יכולה להיות שגיאה נוספת.

עם כל החשיבות של שתי השאלות האלה, אין להן תשובות מראש אלא רק בדיעבד. אז מה עושים? מנהלי השקעות שרואים בחיוב באופן כללי השקעה בזהב יגידו שהפתרון הוא בגיוון – להשקיע 5-10% מתיק השקעות בזהב ללא התייחסות לשאלה מתי יפרוץ המשבר. כשהוא יתחיל הזהב יעשה את שלו ויגן על תיק השקעות.

בבסיס הגישה הזאת עומד הרעיון של זהב בתור ביטוח נגד משברים. כולנו עושים ביטוח בריאות, ביטוח רכוש, ביטוח חיים. אנו מבטחים את עצמנו נגד אירועים נדירים ולפעמים אף לא סבירים, אבל כאלה שאם יתרחשו יגבו מחיר כבד מאד מאתנו. ביטוח הוא שאיפה להבטיח פיצוי מסוים או מלא לנזקים כתוצאה מאירועים קשים אלה. לצערנו חברות ביטוח לא עושות ביטוח נגד נפילת בורסה, קריסת מטבע או משבר כלכלי. זהב יכול לספק ביטוח כזה. בזמנים שקטים מחירו של זהב יכול לעלות או לרדת כמו כל אפיק השקעה אחר, אבל כשפורץ משבר זהב עולה בחדות.

אז מתי קונים זהב כביטוח נגד משברים? כל פעם שיש כסף פנוי להשקעה שמים חלק ממנו בזהב – כמו תשלום פרמיה בביטוח הרגיל. כשפורץ משבר המשקיע מבוטח ומקבל פיצויים מעליית הזהב.