מחיר זהב נקבע בשווקים הבינלאומיים. המסחר מתנהל בבורסות לזהב בחלקים שונים של העולם. הבורסה הגדולה והחשובה שבהן היא זו של לונדון – LBMAח(London Bullion Market Association). רוב הספקים הגדולים של זהב בעולם הם חברים ב- LBMA. בורסות גדולות חשובות נוספות נמצאות בציריך, ניו יורק, צ'יקגו, טוקיו, הונג קונג. קיימות גם בורסות למסחר בזהב בשנחאי, שתי בורסות בהודו, בדובאי ואיסטנבול.

השחקנים העיקריים בשוק הזהב הם בנקים מרכזיים, בנקי השקעות, חברות כריית זהב, בתי זיקוק, יצרני תכשיטים ומשקיעים פרטיים.

קיימות שתי שיטות מסחר עיקריות בזהב: מסחר של 'מעבר לדלפק' (OTC – over the counter) ומסחר רגיל בבורסה. המרכז של מסחר 'מעבר לדלפק' הוא הבורסה בלונדון. הרעיון של השיטה הוא בכך שעסקאות נחתמות באופן ישיר בין הצדדים כשהם בעצמם קובעים את כל תנאי העסקה. המרכז העיקרי לשיטה השנייה הוא COMEX הבורסה של ניו יורק. בשיטה זו עסקאות מבוצעות דרך בורסה בחוזים סטנדרטיים שתנאיהם נקבעו מראש ע"י הבורסה. סוחרים יכולים להשתמש בשתי השיטות לשלוש מטרות. שתי המטרות הראשונות הן עסקאות 'למסירה', כלומר, מטרתם היא שהרוכש יקבל זהב פיזי לידיו. ההבדל ביניהם הוא בזמן המסירה – מסירה במקום (spot, אחרי יומיים) או מסירה בעתיד, לדוגמה בעוד שלושה חודשים. באותו זמן, סוחרים רבים עוסקים במסחר בזהב לא למטרת מסירה, אלא למטרות השקעה וספקולציות. בבורסה של ניו יורק, לדוגמה, רק 1% של כל החוזים מגיעים למסירה פיזית.

לכל בורסה ישנה יחידות זהב תקניות בהן היא סוחרת. ב- LBMA אלה הם מטילים במשקל בין 350 ל- 430 אונקיות (10.9 – 13.4 ק"ג), בעלי סימנים מסחריים מוגדרים, שנוצרו ע"י יצרנים שקיבלו היתר לכך. מטילים אלה נקראים 'מטילים למסירה תקנית' (Good Delivery Bars). גודל עסקה מינימאלית ב- LBMA הוא 1,000 אונקיות. בבורסות אחרות יחידות כאלה יכולות להיות במשקל של 100 אונקיות, 1 ק"ג, 100 גר' ועוד. מסחר ביחידות אלה מתנהל במה שנקרא 'שוק מקצועי'. כלומר, שוק שהמשתתפים בו פועלים לפי סטנדרטים מוכרים ומשתתפים עצמם הם בעלי מוניטין ואמינות גבוהים. כתוצאה מכך, שוק זה מאופיין ביעילות גובהה ועלויות מסחר ואחזקה נמוכים.

כיוון שבורסות למסחר בזהב נמצאות בכל העולם, המסחר בו מתנהל 24 שעות ביממה. למרות שזה גורם לשינוי בלתי פוסק בשער זהב, קיימות נקודות בזמן להן מייחסים יותר חשיבות. אלה הם קבועים (fixes) של שער זהב בלונדון ושער במקום בזמן סגירת מסחר בבורסה של ניו יורק. קבועים של לונדון נקבעים פעמיים ביום, לפני ואחרי הצהריים, כשזה האחרון הוא השער המרכזי לקביעת שערו של יום מסוים. את השער הזה מצטטים במדיה רבים, מתייחסים אליו בסגירת עסקאות רבות ועוד.